פסק-דין בתיק עפ"ג 49948-07-11

המערער הורשע עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן בתיק פלילי 4002/09 (בית משפט השלום בראשל"צ), בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, איומים עליה והעלבת עובד ציבור שביצע כלפי שוטר שנזעק לעזרתה ונידון לשנת מאסר בפועל ולחמישה חודשי מאסר על תנאי ותשעה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל, וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בית משפט קמא החמיר בעונש המאסר שהטיל על המערער, שכן עסקינן באירוע אלימות בודד, אין למערער עבר פלילי ועפ"י האמור בתסקיר המבחן המשלים שהוצג בפנינו לצורך הדיון בערעור, המתלוננת איננה חוששת מפניו והם חיים בנפרד.

לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא שגה כאשר שם לנגד עיניו רק את שיקולי ההרתעה והגמול בעבור המעשים שביצע המערער והתעלם מכל השיקולים האישיים שהובאו בפניו ע"י המערער כפי שנתמכו בתסקיר שירות המבחן שהיה בפניו ובתסקיר שירות המבחן שהוגש לצורך הדיון בערעור.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ועומדת על חומרת התנהגותו וכן על העובדה שרק לאחרונה הסכים להשתלב בתהליך טיפולי, אך שירות המבחן סבור שנוכח מבנה אישיותו לעת הזו הוא איננו מתאים להשתלב בתהליך כזה.

עיון בתסקיר שירות המבחן שהוצג בפנינו אמנם מעלה כי המתלוננת איננה חוששת מפני המערער, הוא מתפקד כאב באופן חיובי, מעורב בחיי ילדיו וגר בנפרד ממנה יחד עם הוריו. התסקיר מעלה כי המערער הגיע לשתי שיחות אבחון אך התנהגותו במהלך השיחות, בתוספת הקושי לספק תשובות ענייניות הביאה את שירות המבחן למסקנה כי המערער אינו בשל ולא יוכל להפיק תועלת מתהליך טיפולי בעיתוי זה בחייו ומשכך אינו ממליץ על העמדתו במבחן.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא התייחס, ובצדק, בחומרה להתנהגותו של המערער כלפי אשתו, שהייתה התנהגות אלימה פיזית ומילולית, שכן הוא אחז בשערותיה, סטר לה, נשך אותה במצחה וכשאמרה לו שאינה מפחדת ממנו, שוב משך בשערותיה וסטר לה, דבר שגרם לה חבלות של ממש. המערער גם איים על אשתו שזה סופה ושפך מים על פניה, וכשהגיעו שוטרים לדירה אמר להם המערער שיעופו מהבית, שלא יעצבנו אותו ושאם יעצבנו אותו זה לא ייגמר בטוב.

בית משפט קמא לא התעלם מהאמור בתסקיר המבחן שהיה בפניו, ואף הציע למערער לקבל תסקיר משלים אך המערער סירב והדבר תוקן בקבלת התסקיר המשלים לצורך הדיון בערעור.

לאור האמור צדק בית משפט קמא כאשר קבע בגזר הדין נושא הערעור כי המערער מהווה סיכון רב ביותר לאשתו ככל שלא יקבל טיפול או לא יהיה בתהליך טיפול כלשהו, וכי יש להרחיק אותו ממנה על מנת להגן עליה.

מסקנה זו של בית משפט קמא דינה להשתנות לאור האמור בתסקיר המשלים של שירות המבחן שמונח בפנינו, לפיו המערער, כאמור, חי בנפרד מאשתו, היא איננה חוששת עוד מפניו והוא מתפקד באופן חיובי כאב לילדיו.

יש בשינוי זה כדי להקל בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, אך לא עד כדי הפחתתו לתקופה של שישה חודשים אותה ניתן יהיה לרצות בעבודות שירות.

אנו מקבלים את הערעור, ומחליטים כי המערער ירצה שמונה חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בית משפט מחוזי בפתח-תקווה, ביום 2.1.12 בשעה 12:00, והתנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבותו לריצוי המאסר.

עונשי המאסר על תנאי שהוטלו ע"י בית משפט קמא בתיק פלילי 4002/09 (בית משפט השלום בראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"ב, 04/12/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.